בית ההסתדרות של פתח תקווה נבנה במסגרת תחרות אדריכלים מטעם מועצת פועלי פתח תקווה, אשר נערכה בשנת 1946 ובה זכה המשרד במקום הראשון מתוך 47 הצעות מתחרות.הבית, שנחנך כשנתיים לאחר התחרות, היווה למעשה את יריית הפתיחה של השותפות ארוכת השנים בין לייטרסדורף לבלזיצמן, וכן היה גם למבנה ההסתדרות הראשון שבנה המשרד, ולראשית הקשר ההדוק עם גופי ההסתדרות השונים - בפתח תקווה ובכל הארץ. בהצעה לתחרות תוכנן הבניין להיות בן שלוש קומות מעל לקומת מרתף, בעוד שבתוכניות הבנייה נתווספה לאגף המרכזי והמערבי קומה נוספת. תוכנית לתוספת קומה באגף המזרחי ולהרחבת המרתף לטובת הכשרה של שני אולמות, שתוכננה על ידי בלזיצמן בשנת 1978, לא יצאה אל הפועל.תוכנית הבניין, שתהווה טיפולוגיה פרוגרמטית ופיזית מובחנת ושתחזור ברבים מבתי ההסתדרות בתכנונו של המשרד, מאגדת פונקציות הסתדרותיות שונות תחת קורת גג אחת - הן ביקורטיות, והן חברתיות ותרבויות. בבית הסתדרות זה נבנה לראשונה אולם קולנוע בתוך הבניין, מודל לרבים מבתי ההסתדרות שיבנו בעתיד על ידי המשרד.הבניין משמש עד היום את מוסדות ההסתדרות בעיר, אך בשטח עליו הוא יושב מתוכנן ומקודם פרויקט בנייה המסכן את עתידו.