אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן הם האדריכלים שאתם לא מכירים, בתקופה בה מעט אדריכלים עשו שם, אך רבים עשו אדריכלות.

 

אנדריי לייטרסדורף נולד בברטיסלאבה בשנת ,1905 ואת לימודי האדריכלות סיים בהצטיינות בטכניון של פראג. הוא עלה לארץ ב1939- ביחד עם אשתו פיני (שהייתה לכוהנת הגדולה של האופנה הישראלית והמעצבת הראשית של ״משכית״) ועם בנם בן השנתיים טומס (טומי) - לימים אדריכל גם הוא. ב-1945 עבד לייטרסדורף במשרדו של יעקב רכטר, שם כבר היה מועסק מזה כשנתיים איליה בלזיצמן - יליד רוסיה, 1917, אשר מעולם לא עבר הכשרה פורמאלית כאדריכל, ולמד את רזי המקצוע תוך כדי עבודה במשרדיהם של יוסף נויפלד ורכטר. בתום אותה שנה החליטו השניים לפתוח משרד עצמאי.

 

במסגרת השותפות ביניהם, שנמשכה עד לפטירתו של אנדריי ב-1970, תכנן משרד ׳לייטרסדורף את בלזיצמן׳ מאות מבנים בכל רחבי הארץ: בתי חולים, בתי ספר, בתי עם, מפעלים, מבני זיכרון, בתי מלון ובתי קולנוע. אך מעל לכל, היו אמונים השניים על תכנונם של עשרות רבות של פרויקטים לטובת הסתדרות העובדים, על מוסדותיה, שלוחותיה ואגפיה.

 

חוברת זו מרכזת את עיקר עבודות המשרד והיא תוצר של איסוף חומרים אינטנסיבי המתנהל בשנים האחרונות אודות פרויקטים נשכחים בתכנונו של המשרד. כבר כעת מאפשר האוסף, הכולל שרטוטים, תמונות ישנות ומסמכים מגוונים, הצצה לאדריכלות של תקופה, שריד דומם ומאפיין של ישראל אחרת שהייתה ואיננה.